תנ"ך על הפרק
במדבר כב
כ׳ אָב תשפ״ב
הפרק
בלק שוכר את בלעם לקלל
וַיִּסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְב֣וֹת מוֹאָ֔ב מֵעֵ֖בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃ וַיַּ֥רְא בָּלָ֖ק בֶּן־צִפּ֑וֹר אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל לָֽאֱמֹרִֽי׃ וַיָּ֨גָר מוֹאָ֜ב מִפְּנֵ֥י הָעָ֛ם מְאֹ֖ד כִּ֣י רַב־ה֑וּא וַיָּ֣קָץ מוֹאָ֔ב מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וַיֹּ֨אמֶר מוֹאָ֜ב אֶל־זִקְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עַתָּ֞ה יְלַחֲכ֤וּ הַקָּהָל֙ אֶת־כָּל־סְבִ֣יבֹתֵ֔ינוּ כִּלְחֹ֣ךְ הַשּׁ֔וֹר אֵ֖ת יֶ֣רֶק הַשָּׂדֶ֑ה וּבָלָ֧ק בֶּן־צִפּ֛וֹר מֶ֥לֶךְ לְמוֹאָ֖ב בָּעֵ֥ת הַהִֽוא׃ וַיִּשְׁלַ֨ח מַלְאָכִ֜ים אֶל־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֗וֹר פְּ֠תוֹרָה אֲשֶׁ֧ר עַל־הַנָּהָ֛ר אֶ֥רֶץ בְּנֵי־עַמּ֖וֹ לִקְרֹא־ל֑וֹ לֵאמֹ֗ר הִ֠נֵּה עַ֣ם יָצָ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ הִנֵּ֤ה כִסָּה֙ אֶת־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב מִמֻּלִֽי׃ וְעַתָּה֩ לְכָה־נָּ֨א אָֽרָה־לִּ֜י אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כִּֽי־עָצ֥וּם הוּא֙ מִמֶּ֔נִּי אוּלַ֤י אוּכַל֙ נַכֶּה־בּ֔וֹ וַאֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר־תְּבָרֵךְ֙ מְבֹרָ֔ךְ וַאֲשֶׁ֥ר תָּאֹ֖ר יוּאָֽר׃ וַיֵּ֨לְכ֜וּ זִקְנֵ֤י מוֹאָב֙ וְזִקְנֵ֣י מִדְיָ֔ן וּקְסָמִ֖ים בְּיָדָ֑ם וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו דִּבְרֵ֥י בָלָֽק׃ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם לִ֤ינוּ פֹה֙ הַלַּ֔יְלָה וַהֲשִׁבֹתִ֤י אֶתְכֶם֙ דָּבָ֔ר כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וַיֵּשְׁב֥וּ שָׂרֵֽי־מוֹאָ֖ב עִם־בִּלְעָֽם׃ וַיָּבֹ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר מִ֛י הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה עִמָּֽךְ׃ וַיֹּ֥אמֶר בִּלְעָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים בָּלָ֧ק בֶּן־צִפֹּ֛ר מֶ֥לֶךְ מוֹאָ֖ב שָׁלַ֥ח אֵלָֽי׃ הִנֵּ֤ה הָעָם֙ הַיֹּצֵ֣א מִמִּצְרַ֔יִם וַיְכַ֖ס אֶת־עֵ֣ין הָאָ֑רֶץ עַתָּ֗ה לְכָ֤ה קָֽבָה־לִּי֙ אֹת֔וֹ אוּלַ֥י אוּכַ֛ל לְהִלָּ֥חֶם בּ֖וֹ וְגֵרַשְׁתִּֽיו׃ וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לֹ֥א תֵלֵ֖ךְ עִמָּהֶ֑ם לֹ֤א תָאֹר֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בָר֖וּךְ הֽוּא׃ וַיָּ֤קָם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־שָׂרֵ֣י בָלָ֔ק לְכ֖וּ אֶֽל־אַרְצְכֶ֑ם כִּ֚י מֵאֵ֣ן יְהוָ֔ה לְתִתִּ֖י לַהֲלֹ֥ךְ עִמָּכֶֽם׃ וַיָּק֙וּמוּ֙ שָׂרֵ֣י מוֹאָ֔ב וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בָּלָ֑ק וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵאֵ֥ן בִּלְעָ֖ם הֲלֹ֥ךְ עִמָּֽנוּ׃ וַיֹּ֥סֶף ע֖וֹד בָּלָ֑ק שְׁלֹ֣חַ שָׂרִ֔ים רַבִּ֥ים וְנִכְבָּדִ֖ים מֵאֵֽלֶּה׃ וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֣אמְרוּ ל֗וֹ כֹּ֤ה אָמַר֙ בָּלָ֣ק בֶּן־צִפּ֔וֹר אַל־נָ֥א תִמָּנַ֖ע מֵהֲלֹ֥ךְ אֵלָֽי׃ כִּֽי־כַבֵּ֤ד אֲכַבֶּדְךָ֙ מְאֹ֔ד וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־תֹּאמַ֥ר אֵלַ֖י אֶֽעֱשֶׂ֑ה וּלְכָה־נָּא֙ קָֽבָה־לִּ֔י אֵ֖ת הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃ וַיַּ֣עַן בִּלְעָ֗ם וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־עַבְדֵ֣י בָלָ֔ק אִם־יִתֶּן־לִ֥י בָלָ֛ק מְלֹ֥א בֵית֖וֹ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב לֹ֣א אוּכַ֗ל לַעֲבֹר֙ אֶת־פִּי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י לַעֲשׂ֥וֹת קְטַנָּ֖ה א֥וֹ גְדוֹלָֽה׃ וְעַתָּ֗ה שְׁב֨וּ נָ֥א בָזֶ֛ה גַּם־אַתֶּ֖ם הַלָּ֑יְלָה וְאֵ֣דְעָ֔ה מַה־יֹּסֵ֥ף יְהוָ֖ה דַּבֵּ֥ר עִמִּֽי׃ וַיָּבֹ֨א אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶל־בִּלְעָם֮ לַיְלָה֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אִם־לִקְרֹ֤א לְךָ֙ בָּ֣אוּ הָאֲנָשִׁ֔ים ק֖וּם לֵ֣ךְ אִתָּ֑ם וְאַ֗ךְ אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֥וֹ תַעֲשֶֽׂה׃ וַיָּ֤קָם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַֽיַּחֲבֹ֖שׁ אֶת־אֲתֹנ֑וֹ וַיֵּ֖לֶךְ עִם־שָׂרֵ֥י מוֹאָֽב׃ וַיִּֽחַר־אַ֣ף אֱלֹהִים֮ כִּֽי־הוֹלֵ֣ךְ הוּא֒ וַיִּתְיַצֵּ֞ב מַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה בַּדֶּ֖רֶךְ לְשָׂטָ֣ן ל֑וֹ וְהוּא֙ רֹכֵ֣ב עַל־אֲתֹנ֔וֹ וּשְׁנֵ֥י נְעָרָ֖יו עִמּֽוֹ׃ וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן֩ אֶת־מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֜ה נִצָּ֣ב בַּדֶּ֗רֶךְ וְחַרְבּ֤וֹ שְׁלוּפָה֙ בְּיָד֔וֹ וַתֵּ֤ט הָֽאָתוֹן֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ וַתֵּ֖לֶךְ בַּשָּׂדֶ֑ה וַיַּ֤ךְ בִּלְעָם֙ אֶת־הָ֣אָת֔וֹן לְהַטֹּתָ֖הּ הַדָּֽרֶךְ׃ וַֽיַּעֲמֹד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה בְּמִשְׁע֖וֹל הַכְּרָמִ֑ים גָּדֵ֥ר מִזֶּ֖ה וְגָדֵ֥ר מִזֶּֽה׃ וַתֵּ֨רֶא הָאָת֜וֹן אֶת־מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה וַתִּלָּחֵץ֙ אֶל־הַקִּ֔יר וַתִּלְחַ֛ץ אֶת־רֶ֥גֶל בִּלְעָ֖ם אֶל־הַקִּ֑יר וַיֹּ֖סֶף לְהַכֹּתָֽהּ׃ וַיּ֥וֹסֶף מַלְאַךְ־יְהוָ֖ה עֲב֑וֹר וַֽיַּעֲמֹד֙ בְּמָק֣וֹם צָ֔ר אֲשֶׁ֛ר אֵֽין־דֶּ֥רֶךְ לִנְט֖וֹת יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃ וַתֵּ֤רֶא הָֽאָתוֹן֙ אֶת־מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה וַתִּרְבַּ֖ץ תַּ֣חַת בִּלְעָ֑ם וַיִּֽחַר־אַ֣ף בִּלְעָ֔ם וַיַּ֥ךְ אֶת־הָאָת֖וֹן בַּמַּקֵּֽל׃ וַיִּפְתַּ֥ח יְהוָ֖ה אֶת־פִּ֣י הָאָת֑וֹן וַתֹּ֤אמֶר לְבִלְעָם֙ מֶה־עָשִׂ֣יתִֽי לְךָ֔ כִּ֣י הִכִּיתַ֔נִי זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ רְגָלִֽים׃ וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ לָֽאָת֔וֹן כִּ֥י הִתְעַלַּ֖לְתְּ בִּ֑י ל֤וּ יֶשׁ־חֶ֙רֶב֙ בְּיָדִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה הֲרַגְתִּֽיךְ׃ וַתֹּ֨אמֶר הָאָת֜וֹן אֶל־בִּלְעָ֗ם הֲלוֹא֩ אָנֹכִ֨י אֲתֹֽנְךָ֜ אֲשֶׁר־רָכַ֣בְתָּ עָלַ֗י מֵעֽוֹדְךָ֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הַֽהַסְכֵּ֣ן הִסְכַּ֔נְתִּי לַעֲשׂ֥וֹת לְךָ֖ כֹּ֑ה וַיֹּ֖אמֶר לֹֽא׃ וַיְגַ֣ל יְהוָה֮ אֶת־עֵינֵ֣י בִלְעָם֒ וַיַּ֞רְא אֶת־מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ נִצָּ֣ב בַּדֶּ֔רֶךְ וְחַרְבּ֥וֹ שְׁלֻפָ֖ה בְּיָד֑וֹ וַיִּקֹּ֥ד וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לְאַפָּֽיו׃ וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה עַל־מָ֗ה הִכִּ֙יתָ֙ אֶת־אֲתֹ֣נְךָ֔ זֶ֖ה שָׁל֣וֹשׁ רְגָלִ֑ים הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ יָצָ֣אתִי לְשָׂטָ֔ן כִּֽי־יָרַ֥ט הַדֶּ֖רֶךְ לְנֶגְדִּֽי׃ וַתִּרְאַ֙נִי֙ הָֽאָת֔וֹן וַתֵּ֣ט לְפָנַ֔י זֶ֖ה שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֑ים אוּלַי֙ נָטְתָ֣ה מִפָּנַ֔י כִּ֥י עַתָּ֛ה גַּם־אֹתְכָ֥ה הָרַ֖גְתִּי וְאוֹתָ֥הּ הֶחֱיֵֽיתִי׃ וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל־מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ חָטָ֔אתִי כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י אַתָּ֛ה נִצָּ֥ב לִקְרָאתִ֖י בַּדָּ֑רֶךְ וְעַתָּ֛ה אִם־רַ֥ע בְּעֵינֶ֖יךָ אָשׁ֥וּבָה לִּֽי׃ וַיֹּאמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֜ה אֶל־בִּלְעָ֗ם לֵ֚ךְ עִם־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְאֶ֗פֶס אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֣וֹ תְדַבֵּ֑ר וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־שָׂרֵ֥י בָלָֽק׃ וַיִּשְׁמַ֥ע בָּלָ֖ק כִּ֣י בָ֣א בִלְעָ֑ם וַיֵּצֵ֨א לִקְרָאת֜וֹ אֶל־עִ֣יר מוֹאָ֗ב אֲשֶׁר֙ עַל־גְּב֣וּל אַרְנֹ֔ן אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֥ה הַגְּבֽוּל׃ וַיֹּ֨אמֶר בָּלָ֜ק אֶל־בִּלְעָ֗ם הֲלֹא֩ שָׁלֹ֨חַ שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ לִקְרֹא־לָ֔ךְ לָ֥מָּה לֹא־הָלַ֖כְתָּ אֵלָ֑י הַֽאֻמְנָ֔ם לֹ֥א אוּכַ֖ל כַּבְּדֶֽךָ׃ וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל־בָּלָ֗ק הִֽנֵּה־בָ֙אתִי֙ אֵלֶ֔יךָ עַתָּ֕ה הֲיָכ֥וֹל אוּכַ֖ל דַּבֵּ֣ר מְא֑וּמָה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר יָשִׂ֧ים אֱלֹהִ֛ים בְּפִ֖י אֹת֥וֹ אֲדַבֵּֽר׃ וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־בָּלָ֑ק וַיָּבֹ֖אוּ קִרְיַ֥ת חֻצֽוֹת׃ וַיִּזְבַּ֥ח בָּלָ֖ק בָּקָ֣ר וָצֹ֑אן וַיְשַׁלַּ֣ח לְבִלְעָ֔ם וְלַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃ וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיִּקַּ֤ח בָּלָק֙ אֶת־בִּלְעָ֔ם וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ בָּמ֣וֹת בָּ֑עַל וַיַּ֥רְא מִשָּׁ֖ם קְצֵ֥ה הָעָֽם׃
פירוש על הפרק
לאמורי . בקמצות הלמ''ד והטעם לידוע שהוא סיחון ועוג ולא הי' במלכי כנען גדולים כאלה והעד אשר כגובה ארזים גבהוויגר מואב . כמו ויירא וכן גורו לכםויקץ . כמו הפוך וכמוהו נעלה ביהודה ונקיצנהאל זקני מדין . יתכן שהיו החמשה מלכים זקניםילחכו כלחוך . שנים בניניםפתורה . כמו מצרימה אל פתורארץ בני עמו . והם ארמים וכן מפתור ארם נהרים ובדרש שבלעם הוא בלע כי זה ארמי ואם בעבור בעור אביו הנה בן אחשורוש קודם אחשורוש רק הם שניםאשר על הנהר . פירוש ארם נהריםעין הארץ . פירשתיוארה לי . לשון צווי מפעלי הכפל בחסרון אות הכפל וכן קבה לי והנה קוב על משקל שמור וקבה לי בחסרון הה''א על דרך משקל שכב רכב צלחנכה בו . שם הפועל ואין טענה בעבור היותו בה''א כי הנה כמוהו לכלה הפשעיואר . הוי''ו הנח הנעלם תחת הדגש שהוא תחת אות הכפל כמו על כמון יושב ולא היה כמוהו מאותו בנין בעבור אות הגרון כמשפטזקני מואב . חכמיםוקסמים בידם . אמר רבי שמואל הנגיד הספרדי ז''ל שטעמו ודמי הקסמים וראיתי מבידם ולא אמר כלום רק הוא כמשמעו וספר הכתוב ששלח אל קוסם קוסמים כמוהו ועוד שלא יוכל להתעכב לאמר לא אמצא יום נבחר ושעה נבחרת ללכת ולקוב כי הם אנשי אומנותו והעד שפירושו כאשר הוא שאמר הכתוב בימינו היה הקס סוהשבותי אתכם דבר . אחר שתלינוויבא אלהים . לכבוד ישראל כי השם ידע דבר בעל פעור ואילו היה בלעם מקלל אותם היו כל העולם אומרים כי בעבור קללת בלעם באה המגפהמי האנשים האלה . פתחון ותחלת דבור כמו אי הבל אחיך והנה הוא כחש והשם אמר לו קול דמי אחיךכי ברוך הוא . הטעם כי לא תוכל לקלל אותו כי אני ברכתיושרי בלק . ולא הזכיר זקני מדין כי בלק הוא העיקר והוא השולח אליו אמר ר' משה הכהן הספרדי ז''ל כי אף על פי שסימן הפועל ביו''ד לא יתכן להיותו כי אם בנו''ן כמו הלהרגני לא יאמר הלהרגי והנה שכח לתתי להלך עמכם לא אבה יבמי ור' יונה המדקדק אמר כי היו''ד נוסף ואיננו נכוןוטעם הלוך עמנו . ממקומו רבים . כמשמעו או גדולים כמו על כל רב ביתו קרית מלך רב והוא דוד כי כן תקרא קרית חנה דודכי כבד אכבדך . בממוןוכל אשר תאמר . שיש צורך כדי שתקללם והעד כי כבד אכבדך כן שאמר בלעם אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהבמלא ביתו . ביתו מלא וכן מלא כל הארץ כבודו כי רבים טעו שחשבו כי כבוד השם הוא מלא העולם כטעם לה' הארץ ומלואהקטנה או גדולה . תאר השם ויחסר מקום השם וכן ועשיר יענה עזות ומאכלו בריאהבזה . במקום הזה אמר הגאון ז''ל אם יטעון טוען ויאמר אחר שאמר השם לא תלך עמהם איך אמר קום לך אתם יש להשיב כי השם לא רצה שילך עם האנשים הראשונים עד שיבואו שרים נכבדים מהם ולפי דעתי אין צורך רק טעמו כטעם שלח לך אנשים כי השם אמר לישראל עלה רש והם לא האמינו רק אמרו נשלחה אנשים לפנינו אז שאל משה את השם ואמר לו שלח לך אנשים ואחר שאמר השם לבלעם לא תאור את העם מה צורך היה לו לומר ואדעה מה יוסף ה' דבר רק חשב בלבו מחשבה רעה והשם אמר לו לך עם האנשים רק השמר לך שלא תדבר רק מה שאומר לך והעד על פירושי ויחר אף אלהים כי הולך הואויחבוש . בציווילשטן לו . כבר פירשתיו בספר איוב כי השטן היה המלאך ודברי הגאון שהוא בן אדם לא מעלין ולא מורידיןמן הדרך . הדרוך והלכה בשדה שאין שם דרךלהטותה הדרך . דרך קצרה והטעם אל הדרךבמשעול הכרמים . פירושו כפי מקומו כדברי המתרגם ארמית כי אין ריע לוותלחץ אל הקיר . היא לחצה עצמהאל הקיר . הוא הגדרויוסף להכתה . כי כבר הכה אותה בנטותה אל השדהויפתח ה' . אחז''ל שי' דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ולפי דעתי שהטעם שגזר השם לחדש באותות האלה שהם חוץ לתולדות ויאמר הגאון כי לא דברה האתון ורב שמואל בן חפני תפסו ורב שמואל הספרדי בעל השירים חשב להציל הנתפס ודע כי אנשי שקול הדעת הוצרכו להוציא הדברים ממשמעם כי אמדו שהשם לא יחדש אות בעולם לשנות המנהג שברא רק להצדיק נביאו ולא אמרו אמת כי הנה חנניה מישאל ועזריה נעשה להם אות ולא היו נביאים ויש מהם אומרים כי בלעם נביא היה והאמת כי נבואתו היתה בעבור כבוד ישראל כי קוסם היה וכן קראו הכתוב ויש אומרים כי היה יודע דעת עליונים לקבל כחם למטה בצורות וזה טעם ואשר תאור יואר והנכון בעיני כי היה יודע מזלות ובעת ראותו במזל של שום אדם שהגיע עת רעתו היה מקלל אותו ובבא הרעה אל המקולל יחשבו הרואים והשומעים הנמצאים כי בעבור קללתו באה הרעה והעד שדבר במרמה עם שרי בלק וזה טעם לא אוכל לעבור את פי ה' אלהי כי אין יכולת בנוצר לשנות מעשה היוצד או גזרתו והסוד כי החלק לא ישנה החלק רק גזירות הכל תשנה גזירת החלק ולא אוכל לגלות זה הסוד כי עמוק הוא והישר כי האתון דברה ואם תבין סוד מלאכי אברהם גם יעקב אז תבין האמתוטעם במקל . כי בתחלה ובשנית הכה אותה בעץ או בעור רגלים . פירשתיוהתעללת . פירשתיומעודך . הטעם מיום שרכבתההסכן הסכנתי . ההרגל הרגלתי והטעם הכך היה חקי הסכן נא עמו ושלםויגל ה' . כנער אלישע שהוסיף במאור עיניו או הכהו תחלה בסנוריםוישתחו לאפיו . פירשתיוכי ירט . הטעם עוות וכן על ידי רשעים ירטני שהוא מן רטה שאילו היה מן ירט היה ראוי להיות כמו יעטני ואם הם שני שרשים וכמוהו מעיל צדקה יעטני שהוא על משקל אשר יעצני כמו עוטה אורותראני האתון . בקמץ גדול תחת קטן שהיה ראוי להיות ותראני ורבים כן אולי יתחלק לטעמים רבים ופה הוא כמו לולי ומלת גם לעד שמתה האתון אחר שדברה.ואותה החייתי . דרך קצרה וכן הטעם כאשר הרגתיה הרגתיך או הרגתיך לבדך ואותה החייתיוטעם ואותה החייתי . כי בן אדם בראותו המלאך ימות והעד ותנצל נפשי ודבר מנוח לעד אף כי הבהמה שאין לה שום שותפות עם רוח המלאך כבן אדם עם האנשים . האלהואפס . כמו רק וכן אפס כי לא יהיה בך אביון אפס כי עז העםלמה לא הלכת . כמו באת בעבור מלת אלי וכן מלת ויסר כאשר פירשתיוקרית חצות . שם מדינהבמת בעל . הוא בעלי במות ארנוןוירא משם קצה העם . כי הם חונים לארבע רוחות השמים
תוכן עניינים
ניווט בפרקי התנ"ך
פרק א - בריאת העולם
1
פרק ב - גן בעדן, אדם ואשתו
2
פרק ג - חטא עץ הדעת
3
פרק ד - קין והבל
4
פרק ה - ספר תולדות אדם
5
פרק ו - הדרדרות הבריאה, נח והציווי על התיבה
6
פרק ז - תיבת נח והמבול
7
פרק ח - יְבֹשֶׁת המים
8
פרק ט - אִסּוּר רצח, ברית שלא יִשַּנֵה מבול, ברכה לשם ויפת וקללת כנען
9
פרק י - תולדות בני נח
10
פרק יא - מגדל בבל, מנח עד אברהם
11
פרק יב - יציאת אברם מחרן לארץ כנען, ירידת אברם מצרימה
12
פרק יג - הפרדות אברם מלוט, הבטחת ה' לאברם לתת לו את ארץ כנען
13
פרק יד - מלחמת המלכים
14
פרק טו - ברית בין הבתרים
15
פרק טז - עקרות שרה ולידת ישמעאל
16
פרק יז - מאברם לאברהם ומשרי לשרה, ברית מילה
17
פרק יח - ביקור המלאכים אצל אברהם, תפילת אברהם על סדום
18
פרק יט - הפיכת סדום, מעשה לוט ובנותיו
19
פרק כ - אברהם ושרה בגרר
20
פרק כא - לידת יצחק, גירוש ישמעאל, הברית בין אברהם לאבימלך
21
פרק כב - העקידה
22
פרק כג - אברהם קונה את מערת המכפלה, פטירת שרה
23
פרק כד - מציאת שידוך ליצחק ונישואיו עם רבקה
24
פרק כה - פטירת אברהם, תולדותיו, לידת יעקב ועשו, מכירת הבכורה
25
פרק כו - יצחק ורבקה בגרר
26
פרק כז - ברכת יצחק לבניו, ציווי רבקה ליעקב לברוח ללבן
27
פרק כח - ציווי יצחק ליעקב ללכת ללבן ולָשֵׂאת אשה, ברכתו, חלום יעקב
28
פרק כט - יעקב אצל לבן, נישואיו ללאה ורחל, לידת ארבעה מבניו
29
פרק ל - לידת שבעה בנים נוספים ודינה, יעקב מתעשר
30
פרק לא - יעקב וביתו נפרדים מלבן
31
פרק לב - יעקב מתכונן למפגש עם עשו, יעקב והמלאך
32
פרק לג - יעקב ועשו נפגשים, יעקב מתיישב בשכם
33
פרק לד - מעשה דינה
34
פרק לה - יעקב בבית אל, פטירת רחל והולדת בנימין, פטירת יצחק
35
פרק לו - תולדות עשו ומלכי אדום
36
פרק לז - חלומות יוסף ומכירתו
37
פרק לח - מעשה יהודה ותמר
38
פרק לט - יוסף בבית פוטיפר ובבית הסוהר
39
פרק מ - יוסף, שר האופים ושר הטבחים
40
פרק מא - חלום פרעה, יוסף מתמנה למשנה למלך ונושא אשה
41
פרק מב - אחי יוסף יורדים למצרים ומובלים אליו
42
פרק מג - יעקב נאלץ להוריד את בנימין מצרימה למפגש עם יוסף
43
פרק מד - עלילת יוסף על האחים ודברי יהודה ליוסף
44
פרק מה - יוסף מתוודע אל האחים ומזמין את יעקב
45
פרק מו - יעקב וצאצאיו מתיישבים במצרים
46
פרק מז - מפגש יעקב ופרעה, קניית יוסף את הארץ, שבועת יוסף ליעקב
47
פרק מח - ברכת יעקב ליוסף ובניו
48
פרק מט - ברכת יעקב לשבטים ופטירתו
49
פרק נ - חניטת יעקב במצרים וקבורתו במערת המכפלה, פטירת יוסף
50
פרק א - בני ישראל מתרבים במצרים ופרעה משעבדם
51
פרק ב - לידת משה, הריגתו את המצרי, בריחתו למדין, מות פרעה
52
פרק ג - התגלות ה' למשה בסנה
53
פרק ד - המשך הדיון של משה עם ה', חזרתו למצרים
54
פרק ה - משה ואהרן אצל פרעה, הכבדת השעבוד
55
פרק ו - דיבורי ה' למשה, משפחות בני ישראל
56
פרק ז - משה ואהרן (שוב) בבית פרעה, מכת דם
57
פרק ח - מכות צפרדע כִּנִּים ועָרֹב
58
פרק ט - מכות דבר שחין וברד
59
פרק י - מכות ארבה וחושך
60
פרק יא - ההתראה על מכת בכורות
61
פרק יב - קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, פֶּסַח מִצְרַיִם ופסח דורות, מכת בכרות ויציאת מִצְרַיִם
62
פרק יג - פרשות "קדש לי" "והיה כי יביאך"
63
פרק יד - קריעת ים סוף
64
פרק טו - שירת הים
65
פרק טז - פרשת המן
66
פרק יז - מַסָּה וּמְרִיבָה, מלחמת עמלק
67
פרק יח - יתרו בא ומייעץ
68
פרק יט - ההכנות למתן תורה
69
פרק כ - מתן תורה ומצוות נוספות
70
פרק כא - פרשת עבד עברי, דיני נזיקין
71
פרק כב - עוד דיני נזיקין ומצוות נוספות
72
פרק כג - מצוות נוספות
73
פרק כד - מעמד ברית, משה עולה לקבל את הלֻחֹת
74
פרק כה - ציווי התרומה, תבנית הארון, תבנית הַשֻּׁלְחָן, תבנית המנורה
75
פרק כו - תבנית המשכן
76
פרק כז - תבנית מזבח העולה, תבנית החצר, ציווי העלאת נר תמיד
77
פרק כח - בגדי הכהונה
78
פרק כט - אופן משיחת הכהנים ואופן קידוש המשכן
79
פרק ל - מזבח הקטורת, הכיור, אופן מניית העם, השמן והקטורת
80
פרק לא - מינוי בצלאל ואהליאב, ציווי על השבת, קבלת הלֻחֹת
81
פרק לב - חטא העגל, תפילות משה, התאספות בני לוי
82
פרק לג - משה מתיישב מחוץ למחנה, ומבקש שה' ישכון רק בקרב ישראל
83
פרק לד - הַלֻּחֹת השניים, י"ג מידות, מצוות שונות
84
פרק לה - בנ"י מצווים על השבת ותורמים למלאכת המשכן
85
פרק לו - סוף ההתרמה, זימון החכמים העושים במלאכה, מעשה המשכן
86
פרק לז - מעשה הארון, השלחן, המנורה, מִזְבֵּחַ הַקְּטֹרֶת, השמן והַקְּטֹרֶת
87
פרק לח - מַעֲשֵׂה מִזְבֵּחַ הָעוֹלָה, הַכִּיּוֹר וְהֶחָצֵר, פִּקּוּדֵי הַמִּשְׁכָּן
88
פרק לט - מַעֲשֵׂה בִּגְדֵי הַכְּהֻנָּה, סִיּוּם עֲשִׂיַּת הַמִּשְׁכָּן, כֵּלָיו והַבְּגָדִים
89
פרק מ - הקמת המשכן, האש והענן על המשכן
90
פרק א - פָּרָשַׁת קָרְבַּן עוֹלָה
91
פרק ב - פָּרָשַׁת קָרְבַּן מִנְחָה
92
פרק ג - פָּרָשַׁת קָרְבַּן שְׁלָמִים
93
פרק ד - פָּרָשַׁת קָרְבַּן חַטָּאת
94
פרק ה - פָּרָשַׁת קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָשַׁת קָרְבַּן אָשָׁם
95
פרק ו - דינים נוספים של העולה, של המנחה ושל החטאת
96
פרק ז - דינים נוספים של האשם ושל השלמים, איסור אכילת חלב ודם
97
פרק ח - משיחת המשכן ואהרן ובניו
98
פרק ט - היום השמיני למילואים
99
פרק י - מעשי בני אהרן, איסור עבודה לשתויי יין
100
פרק יא - החיות המותרות והאסורות באכילה
101
פרק יב - טומאת וטהרת היולדת
102
פרק יג - טומאת צרעת הגוף והבגדים
103
פרק יד - טהרת המצורע, צרעת הבתים
104
פרק טו - טומאת וטהרת הזב והזבה
105
פרק טז - סדר עבודת הכהן הגדול
106
פרק יז - אִסּוּר שְׁחִיטַת חוץ והקרבה בַּבָּמוֹת, כִּסּוּי הדם, טֻמְאַת נְבֵלָה
107
פרק יח - אזהרה על תועבות הגויים בתחום העריות
108
פרק יט - מִצְוֹת רַבּוֹת
109
פרק כ - מִצְוֹת רַבּוֹת נוֹסָפוֹת, העונשים על העריות
110
פרק כא - צִוּוּיִּם מיוחדים לכהנים וכהנים גדולים, פסולי כהונה
111
פרק כב - מצוות רבות נוספות
112
פרק כג - פָּרָשַׁת המועדות
113
פרק כד - ציווי העלאת נר תמיד, לחם הפנים, הַמְקַלֵּל, מכה נפש ובהמה
114
פרק כה - שְׁמִטָּה ויוֹבֵל, אִסּוּר רִבִּית, כמה מצוות בעניין עבד עברי
115
פרק כו - מספר אזהרות, ברכה על שמירת תורה ומצוות, קללה על ביטולן
116
פרק כז - הלכות ערכים וחרמים
117
פרק א - מפקד בני ישראל ללא הַלְוִיִּם, הפקדת הַלְוִיִּם על המשכן
118
פרק ב - צִוּוּיִּ על חניה לפי דגלים, קיום הַצִּוּוּי, נסיעה כפי החניה
119
פרק ג - תֹּלְדוֹת אהרן, הַלְוִיִּם - משרתים, מפקד הַלְוִיִּם והַבְּכֹרֹת, החלפתם
120
פרק ד - פקודת הַלְוִיִּם לפי משפחות: קהת, גרשון ומררי
121
פרק ה - שִׁלּוּחַ טמאים מהמחנה, גוזל ונשבע, תרומה, קדשים, סוטה
122
פרק ו - תורת הנזיר, בִּרְכַּת כֹּהֲנִים
123
פרק ז - קרבנות הנשיאים בתום מלאכת המשכן, חנוכת המזבח
124
פרק ח - העלאת הַנֵּרֹת, מעשה הַמְּנֹרָה, טהרת וכפרת הַלְוִיִּם, גיל עֲבֹדָתָם
125
פרק ט - פסח מדבר, הַצִּוּוּי על פסח שני, הַגֵּר בפסח, הענן
126
פרק י - הַחֲצֹצְרוֹת, מסע המחנות, הַפְּנִיָּה לְחֹבָב, נְסִיעָת הָאָרוֹן
127
פרק יא - הַמִּתְאוֹנֵנִים, הַמִּתְאַוִּים, תְּפִלַּת מֹשֶׁה, הַזְּקֵנִים, אֶלְדָּד וּמֵידָד
128
פרק יב - מעשה מרים, מעלת נבואתו של משה, עונש מרים
129
פרק יג - שליחת המרגלים, חזרתם וממצאיהם
130
פרק יד - תְּלוּנַת העם, תגובת ה', תְּפִלַּת משה, עונש לדור, המעפילים
131
פרק טו - מנחה ונסכים, חלה, קָרְבָּנוֹת על עבודה זרה, מְקֹשֵׁשׁ, צִיצִת
132
פרק טז - מחלוקת קרח, עונש המשתתפים
133
פרק יז - מִחְזוּר הַמַּחְתּוֹת, תלונת העם וְעָנְשָם, מטה אהרן, חשש העם
134
פרק יח - שמירת המקדש, מַתְּנֹת כְּהֻנָּה, מעשר ראשון, מעשר מן המעשר
135
פרק יט - פָּרָה אֲדֻמָּה, טֻמְאַת מֵת
136
פרק כ - מות מרים, תלונת העדה, מקרה הסלע, הַפְּנִיָּה לאדום, מות אהרן
137
פרק כא - מלחמת ערד, תלונת העם וְתֹּצְאֹתֶיהָ, שירת הבאר, המלחמה בסיחון ובעוג
138
פרק כב - בלק שוכר את בלעם לקלל
139
פרק כג - בלעם מברך את ישראל פעמיים
140
פרק כד - בלעם מברך את ישראל פעם נוספת ומנבא על ישראל והאומות
141
פרק כה - בנות מואב ובני ישראל, קנאת פינחס והפרס, צִוּוּי לְהִלָּחֵם במדין
142
פרק כו - מפקד בני ישראל, אופן חלוקת הנחלות, פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם
143
פרק כז - בְּנוֹת צְלָפְחָד וְדִינָן, צִוּוּי ה' לְמֹשֶׁה לַעֲלוֹת הָהָרָה, מִנּוּי יְהוֹשֻׁעַ
144
פרק כח - קרבנות התמיד, שבת, ראש חודש, פסח ושבועות, חג המצות
145
פרק כט - קרבנות ראש השנה, יום הַכִּפּוּרִים, סוכות, שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
146
פרק ל - פרשת נדרים
147
פרק לא - מלחמה במדין, הגעלת וטבילת כלים, חלוקת השלל מהמלחמה
148
פרק לב - ראובן, גד וחצי המנשה נוחלים בעבר הירדן המזרחי
149
פרק לג - מסעי בני ישראל, אזהרה על הורשת הארץ
150
פרק לד - גבולות ארץ כנען, מנחילי הארץ
151
פרק לה - עָרֵי הַלְוִיִּם, עָרֵי מִקְלָט ורוצח בשגגה
152
פרק לו - טענת בני מנשה, חתונת בְּנוֹת צְלָפְחָד
153
פרק א - מֹשֶׁה גולל בפני ישראל את תחילת קורות המדבר
154
פרק ב - מֹשֶׁה גולל בפני ישראל את סוף קורות המדבר
155
פרק ג - מֹשֶׁה ממשיך לגלול בפני ישראל את סוף קורות המדבר
156
פרק ד - מֹשֶׁה מַתְרֶה בְיִשְׂרָאֵל לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב וּמַבְדִּיל שָׁלֹשׁ עָרֵי מִקְלָט
157
פרק ה - מֹשֶׁה מזכיר את מתן התורה ומזהיר לקיימה
158
פרק ו - אזהרות נוספות, פרשת שמע, שאלת הבן
159
פרק ז - הבדל ישראל והעמים ומצוות קשורות, ברכה בזכות קיום המצוות
160
פרק ח - קִיּוּם הַמִּצְוֹת מְחַיֶּה, זִכָּרוֹן נִסֵּי הַמִּדְבָּר, הָאָרֶץ הַטֹּבָה וּבִרְכָתָהּ וָעוֹד
161
פרק ט - ה' מוֹרִישׁ אֶת הַגּוֹיִם מִפְּנֵי רִשְׁעָתָם, מֹשֶׁה מַזְכִּיר מֵחֲטָאֵי הַמִּדְבָּר
162
פרק י - מֹשֶׁה מַזְכִּיר אֶת הַלֻּחוֹת הַשְּׁנִיִּם וּמִקְרִים נוֹסָפִים, יִרְאַת וְאַהֲבַת ה'
163
פרק יא - מֹשֶׁה מדבר במגוון נושאים וביניהם פרשת "והיה אם שמוע"
164
פרק יב - מִצְוֹת רַבּוֹת הקשורות למקדש
165
פרק יג - לֹא תֹסֵף וְלֹא תִגְרַע, נְבִיא שֶׁקֶר, מֵסִית ומדיח, עִיר הַנִּדַּחַת
166
פרק יד - לא לְהִתְגּוֹדֵּד, לא לִקְרֹח, מאכלות אסורות, מעשר שני ועני ועוד
167
פרק טו - שמיטת כספים, צדקה, הענקה, בכור
168
פרק טז - הרגלים, ספירת העומר, עֲלִיָּה לָרֶגֶל, שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, אִסֻּרֵי מַצֵּבָה וַאֲשֵרָה
169
פרק יז - חובת הריגת עובד עבודה זרה, זקן ממרא, מינוי מלך והלכותיו
170
פרק יח - דיני הכהנים, איסור כישוף, החובה לשמוע לנביא, דיני נביא שקר
171
פרק יט - עָרֵי מִקְלָט, לֹא לָחוֹס עַל רוֹצֵחַ וְחוֹבֵל, לֹא לְהַסּיג גְּבוּל, דִּינֵי עֵדִים
172
פרק כ - דִּינֵי מִלְחָמָה, וּבֵינֵיהֶם: היחס לְשִׁבְעָה עַמִּים, עֲצֵי מַאֲכָל בְּעֵת מָצוֹר
173
פרק כא - עֶגְלָה עֲרֻפָה, אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, בֵּן סוֹרֵר וּמֹרֶה, אִסּוּר הַלָּנַת מֵת
174
פרק כב - מִצְוֹת רַבּוֹת
175
פרק כג - מִצְוֹת רַבּוֹת נוֹסָפוֹת
176
פרק כד - מִצְוֹת רַבּוֹת נוֹסָפוֹת
177
פרק כה - מלקות, אסור חסימת בהמה, יבום, חליצה, רודף, היחס לעמלק
178
פרק כו - מקרא בכורים, ודוי מעשר, אזהרת משה ללכת בדרך ה׳
179
פרק כז - צווי על קיום מעמד ברכה וקללה בהר גרזים והר עיבל
180
פרק כח - ברית בערבות מואב / ברכות ותוכחות
181
פרק כט - ברית ערבות, אזהרה על האלה, המכות - על עזיבת ה'
182
פרק ל - פרשת התשובה, משה מזהיר לבחור בחיים
183
פרק לא - משה מחזק את ישראל ויהושע, מצות הקהל וכתיבת ספר תורה, יהושע נכנס לתפקיד
184
פרק לב - שירת האזינו, צווי על משה למות
185
פרק לג - ברכה משה לבני ישראל טרם מותו
186
פרק לד - ה' מראה למשה את הארץ, משה מת, שבח למשה
187
פרק א - חזוק ליהושע, צווי להכין צידה, פניה לשנים וחצי השבטים
188
פרק ב - שני מרגלים נשלחים ליריחו, מפגשם עם רחב, המרדף והדווח
189
פרק ג - הכנה למעבר הירדן, תפקיד הכהנים במעבר, נסי מעבר הירדן
190
פרק ד - צווי על הקמת אבני זכרון, יהושע מתגדל, מעבר הירדן לפרטיו
191
פרק ה - לב מלכי עבר הירדן נמס, מילת העם, פסח בערבות יריחו
192
פרק ו - כיבוש יריחו, הצלת רחב, קללה למי שיבנה מחדש את יריחו
193
פרק ז - מעילת עכן בחרם ותוצאותיה, מלחמת ישראל בעי וכשלונם
194
פרק ח - מלחמת ישראל בעי והצלחתם, קיום מעמד הברכה והקללה
195
פרק ט - תרמית הגבעונים
196
פרק י - מלחמת יהושע במלכי הדרום, כיבוש חלקים נרחבים מהארץ
197
פרק יא - מלחמת יהושע במלכי הצפון
198
פרק יב
199
פרק יג
200
פרק יד
201
פרק טו
202
פרק טז
203
פרק יז
204
פרק יח
205
פרק יט
206
פרק כ
207
פרק כא
208
פרק כב
209
פרק כג
210
פרק כד
211